תודה חיים – על הכרת תודה ברגעי משבר

רגעי משבר דווקא מדגישים את הטוב

באופן שאולי עשוי להיראות פרדוקסלי, לעיתים קרובות משברים למעשה גורמים לנו להרגיש יותר מכירי תודה על מה שיש. במחקר שנערך לאחר אסון התאומים על ידי ברברה פרדריקסון ועמיתים נמצא שבשבועיים שלאחר האסון, הרגש שנחווה בשכיחות הגבוהה ביותר היה הודיה. רגשות שליליים כמו כעס, עצב ופחד, נחוו גם הם במידה רבה, אולם רגשות חיוביים כמו סקרנות, ביטחון, קרבה, אהבה והכרת תודה בראשם, היו הנפוצים ביותר מבין כלל הרגשות שחוו המשתתפים.

מפתיע? הסבר אחד אפשרי לכך נוגע לעזרה שאנחנו יכולים לקבל בשעת מצוקה או משבר.

לעיתים, דווקא כשאנחנו נמצאים במצוקה אנחנו יכולים לבקש עזרה וגם לזכות לקבלה. ההתגייסות של אנשים אחרים לעזור לנו כשאנו במשבר, יכולה לעורר רגש עוצמתי של הודיה על השפע והטוב שזכינו להם ולהראות לנו עד כמה הדברים הטובים שבחיינו אינם מובנים מאליהם.

בספרו "תודה" מתאר רוברט אמונס אדם שלקה בדיכאון עמוק לאחר מספר משברים בחייו ומה קורה לו כשהוא מבקש מחבריו לעזור לו בצורה פשוטה: לדמיין אותו מאושר.

"עד לאחרונה, התקשיתי לדמיין מצב שבו אני מרגיש הכרת תודה. לאחרונה שקעתי בדיכאון עמוק. ביקשתי מכמה חברים לדמיין אותי מאושר. הבקשה הניבה מבול של אהבה ומילים שהעניקו לי כוח ועוצמה. הגעתי לנקודה שבה הרגשתי חסר ערך וחסר תועלת. גרוש, בלי עבודה, בלי הכנסה, בלי יכולת תנועה. כל זה יחד גרם לי להרגיש יותר ויותר מיואש. חשבתי שהתגברתי על כך בעשרת החודשים שעברו מאז, אבל הרגש הזה הלך וגבר. המילים של חבריי ובני משפחתי הדהימו אותי. לא היה לי מושג שהם כולם רואים בי אדם שיש לו כוחות ויכולות להתגבר על זה כפי שניכר מדבריהם. אני מרגיש שלווה ותקווה, צעד קטן לקראת האור והשמחה. אני מרגיש כל כך אסיר תודה לכל האנשים האלה על כך שהם שימשו לי כמראה, מראה ששיקפה לי לא רק את האפילה שלי, הדבר היחיד שהצלחתי לראות, אלא גם את האור שאיבדתי את היכולת לראותו".  

מתוך הספר תודה מאת רוברט אמונס בהוצאת מטר

הציטוט המקסים הזה מראה מה יכול לקרות כאשר אנחנו מעיזים לבקש עזרה מאחרים.

כמו נשים רבות, גם אני חברה בקהילת השוות המקומית של אזור מגוריי בפייסבוק. פעמים רבות אני מרותקת מפוסטים בעלי אופי מסוים שעולים בקבוצה. נשים רבות מבקשות עזרה כשהן במשבר – על רקע כלכלי, זוגי או בקריירה, לעיתים קרובות זה נעשה באנונימיות וחברות הקהילה מתגייסות על מנת לעזור, מי מהן בזמן, ברכוש, במילה מנחמת, וגם עזרה כלכלית. מה שמעניין הוא שפעמים רבות המפרסמות מתארות שהגיעו למצב קצה של מצוקה ולכן מבקשות עזרה. אנחנו חיים בחברה שבה מודגשים ערכים של אינדיבידואליזם, אי הישענות וחוזקת אופי, וכל עוד הדברים מתפקדים כשורה אפשר להסתדר מבלי לחשוף צדדים פגיעים שלנו או לבקש עזרה מהאחר. בזמנים בהם הכל כשורה, אנחנו עשויים להרגיש חסינים ואפילו כל יכולים. רגעי מצוקה מביאים עימם שחרור של השליטה ושל המעטה החיצוני המתפקד לזמן מסוים, וכאשר נחשף החלק הפגיע שלנו אנחנו יכולים לזכות לקבל מטובם של אחרים והם יכולים לקבל הזדמנות לעזור לנו.

רגעי מצוקה יכולים להיות גם רגעים שבהם משהו שנתפס כמובן מאליו נלקח מאיתנו, מה שיכול להוביל אותנו לחוות יותר הערכה כלפי מה שיש. וכך למעשה, רגעי משבר יכולים להוות גשר לחוויה גדולה יותר של הודיה ביחס למה ששרר קודם למשבר.

רגעי משבר כהזדמנות לחזק את הטוב

מעבר לחוויה ספונטנית של יותר הודיה שמגיעה בעיתות משבר, אנחנו יכולים להשתמש ברגעי מצוקה כהזדמנות להגביר באופן אקטיבי את ההודיה. למעשה, דווקא בעיתות משבר יש לנו הרבה מה להרוויח מחיפוש יזום אחר הכרת תודה. הכרת תודה יכולה לעזור לנו להתמודד עם הקושי, להעניק לנו תקווה ואנרגיה מחודשת של ריפוי. זה לא אומר בהכרח שבעיתות משבר נחוש בקלות הכרת תודה או שלהודות על דברים תהיה לנו פעולה פשוטה וזמינה.

"אם כל אחד יתעורר בבוקר בהכרת תודה משום שהיום הזה אינו מובן מאליו אלא ניתן לו במתנה, הוענק לו, הוצע לו, מתוך ההבנה של ההזדמנות שכל זה מייצג, הוא לא יוכל אלא לשמוח. עוד לפני שאנחנו מתאמצים להיות טובים יותר, עלינו לשמוח, והשמחה היא כבר פעולה מועילה מבחינה חברתית. ואכן, כל מי שמקדישים את עצמם לטיפול באחרים, עושים זאת משום שבלב שלהם יש שמחה שמתפרצת, יש רמה כזו של אנרגיה פעילה שגורמת להם להרגיש שהם מסוגלים לדאוג לא רק לעצמם, אלא לעשות גם משהו למען המכלול. אנחנו יכולים להכליל בכך כל פעולה, כל דבר שהאדם עושה, כל פעולה. החל בעורך דין שמייעץ ללקוח שלו, דרך הרופא שעומד לנתח חולה, וכן הלאה. זהו הגורם האנושי שעושה את ההבדל, כשאתם הופכים להיות שם עבור האחר, עם כל כולכם, זה מה שעושה את ההבדל".

מתוך הספר אררט – סליחה הודיה חמלה מאת פטריציו פאולטי

מדוע כדאי לנו להתאמץ כדי לחוות הודיה באופן רצוני

הכרת תודה היא עולם ומלואו. על פי המחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית הכרת תודה יכולה להיחשב כמצב רוח, רגש או תכונת אישיות. רוב המחקרים בוחנים הכרת תודה כתכונה, כלומר כהתנהגות המשקפת נטייה רחבה יותר לשים לב ולהעריך את החיובי אשר קיים בחיים באופן עקבי ומתמשך. ככל תכונה אחרת, חלקינו בעלי ציון גבוה, נמוך או ממוצע בתכונה זו. הכרת תודה יכולה להיות גם רגש שאנו חווים כשאנו תופסים משהו שניתן לנו (על ידי אדם או ישות חיצונית אבסטרקטית כמו הטבע או אלוהים) כחיובי.

בהקשר הזה, מחקר מדהים שנעשה על ידי מרטין סליגמן ועמיתים מראה שתרגול הכרת תודה יכול להפחית דיכאון. סליגמן התחיל את דרכו כחוקר דיכאון, והגה את תיאוריית "חוסר האונים הנרכש" כדי להסביר מה גורם לדיכאון, תופעה נפשית ששכיחותה רק הולכת ועולה. במחקר אחד מפורסם ורחב היקף שנעשה כולו ברשת, החוקרים בחנו כיצד תרגול של טכניקות מעולם הפסיכולוגיה החיובית משפיעות על אושר ועל דיכאון. במחקר נבדקו שתי טכניקות של הכרת תודה וטכניקות נוספות של מיקוד בחוזקות אישיות. תרגול הכרת תודה, הן על ידי מניית שלושה דברים טובים ביום והן על ידי כתיבת מכתב תודה ומסירתו לנמען, סייעו במקרים מסוימים להפחית סימפטומים של דיכאון למשך חצי שנה.

תרגיל קטן לסיום

ראינו שמשבר עשוי לגרום לנו לחוש יותר הודיה אבל הספרות המחקרית בנושא מראה גם שהכרת תודה יכולה לעזור לנו לצלוח משברים. טיפוח גישה מכירת תודה יכולה להוות מעין "מערכת חיסונית רגשית".

בין אם אתם נמצאים כעת ברגע של משבר ובין אם לא, בעזרת טכניקה פשוטה יחסית תוכלו ליישם את כוחה של הכרת התודה בחייכם.

את התרגיל הבא מומלץ לעשות בסוף היום כשיש לכם כמה רגעים לעצמכם. קחו לכם רגע או שניים להרהר על הדברים הטובים המצויים בחיים שלכם שבאו לידי ביטוי ביום שחלף. אלה יכולים להיות דברים קטנים – שיר שאתם אוהבים ששמעתם היום כשנסעתם באוטו, הודעה שגרמה לכם לחייך או אינטראקציה חיובית.  אלה יכולים להיות גם דברים "גדולים" כמו הבית בו אתם גרים, המשפחה שלכם, חיות המחמד שלכם ועוד.

חישבו על שלושה דברים טובים כאלה וציינו אותם בכתב על דף.

אם אתם מתקשים למצוא שלושה דברים כאלה, נסו לחשוב על יום גרוע שחוויתם לאחרונה, כזה שהשתבשו בו דברים. לעיתים יותר קל להודות על מה שיש כשחושבים דווקא על כל מה שיכול היה להשתבש. תוכלו להודות על הבריאות שלכם, על הרכב שלהם שהתניע בבוקר והביא אתכם לעבודה בזמן, על מכשירי החשמל שתפקדו היטב ואפילו על המעלית שלא נתקעה.

האמת היא שבכל יום קורים בחיינו דברים טובים, לפעמים כל שעלינו לעשות הוא לפנות לכך תשומת לב, להבחין בהם ולציין אותם. מחקרים רבים בפסיכולוגיה מראים שלתרגול הקטנטן הזה בסוף היום יכולות להיות השלכות משמעותיות לרווחה הנפשית שלכם.

כדי להיכנס לאווירה, אתם מוזמנים להקשיב לשירה של מרסדס סוסה תודה לחיים (Grasias a la vida), גם אם אתם לא מבינים ספרדית תוכלו לחוש את הרגש העוצמתי של ההודיה שהיא מביעה בקולה. אל תשכחו לשתף בתגובות מחשבות והתנסויות מהתרגיל.

*סייג מתבקש – פוסט זה אינו מהווה המלצה טיפולית או תחליף לטיפול או ייעוץ נפשי או רגשי בעת משבר, אלא נותן עצה לכלי בו ניתן להיעזר בכל עת וגם ברגע שכזה.